על לוח השנה העברי

כ״ז בשבט ה׳תשע״א ע"י tamid

לוח השנה העברי משלב את מחזור השמש עם מחזור הירח כלומר את תנועת כדור הארץ סביב השמש ואת תנועת הירח סביב הארץ. הציווי בתורה לחוג את חג הפסח מוגדר הן ביחס למחזור השמש (שנים) והן ביחס למחזור הירח ( חודשים). הציווי מורה לחוג את חג הפסח בעונת האביב בשנה ויחד עם זאת גם בחמישה עשר לחודש ניסן זאת כאשר כל חודש בלוח העברי הוא מחזור ירח שלם.

אופן שילוב שני מחזורים אלה היתה מלאכה מורכבת משום ששנת שמש אחת אינה מתחלקת במדויק לשנים עשר חודשי ירח ואף לא לשלושה עשר חודשים כאלה.

המבנה החשבוני שנוצר ואשר הוא הוא הלוח העברי נקרא סוד העיבור.

על מנת להבין את החשבון העברי המובנה בשפה העברית, בלוח השנה העברי ובמפרטי הבניה, יש לראותם כיחידה אחת העשויה אברים אברים. יחידה אשר תכליתה נשיאת ידע רוחני המוביל להתפתחותו של עם ושל אדם.

בחלק הראשון של מאמר זה אתאר את מבנה הלוח העברי ואת החשבון האופיני לו. במלקו השני של המאמר יוצג היבט פחות מוכר של הלוח העברי הקשור קשר הדוק לשפה עצמה – היחס שבין המספרים שנים עשר ושלושה עשר.

מבנה הלוח העברי:

תחילה מספר נתונים מדידים:

הירח משלים סיבוב סביב כדור הארץ ב- 27 ימים 43 דקות ו- 111/2 שניות. אבל מכיון שכדור הארץ אף הוא בתנועה סביב השמש, אורך לירח להגיע לאותה נקודה מעל כדור הארץ

29 ימים ו-12 שעות ו-44 דקות ו- 31/2 שניות.

על מנת לערוך את חישוביהם, הקדמונים חילקו את השעה ל-1080 חלקים כך שלפי חשבון זה עוברים בין מולד ירח אחד למישנהו 29 ימים ו- 12 שעות ו- 793 חלקים

שנת שמש היא בדיוק 365 ימים 5 שעות 12/19 997 חלקים

שנים עשר חודשי ירח הם 354 ימים 8 שעות 876 חלקים —

יתרת הימים בשנת שמש 10 ימים 21 שעות 12/19 121 חלקים

במחזור של תשע-עשרה שנים 19 X

היתרה היא 206 ימים 17 שעות 151 חלקים

יתרה זו מתחלקת בדיוק ל-7 חודשי ירח

אם כן, נמצא שבכל מחזור של 19 שנות שמש יש 12X19 חודשים + 7 חודשים

ובסך הכל 235 חודשים שלמים של ירח.

הקדמונים חילקו את שבעת החודשים האלה על פני 7 שנים מתוך תשע-עשרה שנות המחזור

כך שבכל מחזור יש 12 שנים עם 12 חודשים

וגם 7 שנים עם 13 חודשים.

השנים בנות שנים עשר חודשים נקראות שנים פשוטות.

השנים שבהן שלושה עשר חודשים נקראות שנים מעוברות.

בנוסף ליסודות אלה של הלוח העברי, נקבעו נקודות חופש הבאות לגשר על פערים הנוצרים מעצם העובדה שמספר ימי מחזורי השמש והירח אינו עגול וממציאותם של כללים נוספים שנלקחים בחשבון בניית הלוח.

יתר פרוט על מבנה הלוח ועל החישובים השונים ניתן למצוא בקישור הבא:

http://he.wikipedia.org/wiki/הלוח_העברי

היחס שבין המספרים שתים עשרה ושלוש עשרה

מהיבט אחר על לוח השנה העברי, אשר אינו קשור בהכרח למדידת הזמן, ניתן לראות כי מתקימים בו יחסי גומלין בין המספרים שתים-עשרה ושלוש עשרה. שני מספרים אלה הינם בעלי משמעויות שונות אך משלימות בתפיסתו של האדם את המציאות.

שתים עשרה הוא מספר פריק במיוחד ומרכיב במספרים פריקים גדולים ממנו. לא בכדי משמש כמרכיב בסרגלי מידה רווחים: חלוקת המעגל ל- 360 מעלות היה הכרח של נוחות בימי קדם על לערוך מדידות וחשבונות של גופים הנדסיים במספרים שלמים. מכאן נולד השעון המחולק לשתים עשרה שעות ושישים דקות.

מתוך כך הוחלט גם כי ישנם שנים עשר חודשים בשנה אף שעובדה זו אינה נכונה. בשנת שמש יש שנים עשר חודשים ושליש החודש לערך. מתוך הצורך למדוד את המרחב באופן נוח , הוכל כלי מדידת המרחב על מדידת הזמן ואף הוא החל להמדד בכפולות של שתים-עשרה.

שלוש-עשרה לעומת זאת הוא מספר ראשוני השביעי ומתחלק לעצמו ולאחד בלבד. קשה לעשות בו שימוש כשם שנעשה עם המספר שתים עשרה. יחד עם זאת בכל הקשור ליחסי מחזורי השמש והירח,כפי שרואים בלוח העברי המבוסס על תנועת גרמי השמים, שלוש-עשרה הוא בן זוגו של שתים עשרה.

למספר שלוש עשרה גם קשר לגוף האדם. יש בגוף האדם שלושה עשר מפרקים עקריים: הצואר, הכתפיים, המרפקים, מפרקי כפות הידים, האגן, המרכיים, והקרסוליים. מחזור האשה הטבעי אורך עשרים ושמונה ימים או שלוש עשרה פעמים בשנה.

המספר שתים עשרה חוזר על עצמו לרוב במקורות אך השלוש עשרה חבוי מאחורי הסיפורים ובנבכי המלים. אך הוא שם – תמיד.

גם את יחסי הגומלין בין המספרים שתים-עשרה ושלוש-עשרה ניתן לראות גם בשפה העברית, במלים ובצרופי מלים ושמות בתורה.

כדוגמא ראשונה אפשר להציג את המילה / שם : ציון שערכה המספרי הוא 156 שהם 12 X13.

גם ערכה של המילה יקום הוא 156

השאר תגובתך